סקר טופואקלים

חיישן טמפ' מוצב בשטח בגובה חצי מטר

תחנת בסיס מטאורולוגית בשטח

מרק פרל - מנהל תחום אגרו-מטאורולוגיה, החטיבה לניהול משאבי סביבה, משרד החקלאות

ינואר 2026, שבט תשפ"ו

שינויי האקלים בשנים האחרונות, כולל אירועי קיצון בקיץ ובחורף, מחייבים היערכות והתייחסות מתאימה, כדי להבטיח אספקה סדירה של תוצרת חקלאית. בשנים האחרונות לא חווינו אירועי קיצון בחורף שהתבטאו בקרה, והאחרונה שבהם התרחשה בשנת 2013. לצורך התגוננות מפני קרה, חשוב לנקוט צעדים טרום העונה ואף בתכנון הראשוני של המשק החקלאי. אם כן, הקרה היא אירוע שניתן להיערך לקראתו, וראוי שייעשה כך כדי למזער נזקים ברמת המשק החקלאי וברמה הלאומית.

רקע

באזורים שונים בארץ נשקפת סכנת הקרה מאמצע נובמבר עד תחילת אפריל, כאשר מספר אירועי הקרה הגדול ביותר מתרחש בחודשים ינואר ופברואר.

האוויר הקר זורם בלילות של התקררות קרינתית במורדות, ומצטבר במקומות נמוכים וחסרי ניקוז אויר מתאים. האוויר גולש בשיפועים הגדולים מ-2%. חספוס פני השטח גורם להאטה של הזרימה.

שטחים תלולים הרחוקים מתחתית הגיא אינם רגישים לקרה, לעומתם רגישים מאד לקרה בקעות ושטחים מישוריים נרחבים. סקרים טופואקלימיים המשווים את הטמפ' בחלקה מסוימת לטמפרטורה בתחנת בסיס סמוכה (תחנה מטאורולוגית אמינה ומתוחזקת היטב בעלת רצף של לפחות 20 שנות מדידה), מאפשרים קביעה כמותית של ההסתברויות לקרה. אין ספק כי בחירת שטח נאות עשויה לצמצם ולעיתים קרובות אף לבטל את כליל את השימוש באמצעי הגנה אקטיביים מקרה.

בלילות התקררות קרינתית נוצרת שכבתיות של האוויר לפי צפיפותו בהתאם לטמפרטורה, האוויר הקר והצפוף למטה והאוויר החם מעליו. מצב יציב זה חוזר על עצמו במרבית הלילות, לכן למדידת הפרש טמפ' בין נקודות הסקר לבין תחנת הבסיס יש ערך לטווח ארוך (בתנאי שלא חלים שינויים בפני השטח). עקרון זה, המנוצל בסקרים טופואקלימיים יכול להיות שימושי לכל חקלאי, שבאמצעות מדידות השוואתיות באותם לילות יכול לאמוד את הטמפ' בחלקה מרוחקת בעזרת מדידה סמוך לביתו.

אופן הביצוע של הסקר הטופואקלימי

סקר טופואקלימי נועד לאתר מוקדי קרה בלילות של התקררות קרינתית בלבד. האוויר הקר הצפוף והכבד יותר שוקע לאותם שטחים נמוכים (או נמוכים באופן יחסי לאזור) או אזורים בעלי ניקוז אויר לקוי. הסקר מתבצע בעזרת פיזורם של חיישני טמפ' בגובה חצי מטר (סטנדרט מדידה לסקר קרה שאסור לסטות ממנו) בשטח. מיקום החיישנים אמור להתבצע בהתאם לטופוגרפיה (קווי הגובה), כאשר נקודות המדידה השונות נותנות ביטוי לגובה ולשיפועים המקומיים וכן לשקעים ומובלעות מקומיות.

לילה של התקררות קרינתית:

לילה קר: פחות מ-5 מ"צ בתחנת הבסיס.
בהיר: פחות מ-2/8 כיסוי עננים.
שקט: רוח ממוצעת של פחות מ-1.5 מ/ש.

בסוף עונת החורף (בד"כ במהלך חודש אפריל) אוספים את החיישנים מהשטח ומבצעים ניתוח סטטיסטי של הנתונים. המטרה הינה לזהות את הלילות הרלוונטיים שהינם אותם לילות של "התקררות קרינתית", ולחשב את טמפ' המינימום בכל אחד מנקודות המדידה. לאחר מכן אנו מבצעים השוואה בין טמפ' המינימום של נקודות המדידה (להזכיר בשנית המדידה מתבצעת בגובה חצי מטר) לבין טמפ' המינימום בתחנת הבסיס שנמדדת בגובה סטנדרטי של שני מטר. ההפרש בין טמפ' המינימום בסוכה המטאורולוגית של תחנת הבסיס לבין נקודות המדידה מכונה "הפרש טופואקלימי". על מנת שתהיה לנו מובהקות סטטיסטית רצוי לבצע השוואה במספר גדול ככל שניתן של לילות, גם אם קיים צורך בביצוע הסקר לאורך מספר חורפים. לסיום הניתוח הסטטיסטי יש לחשב את סטיית התקן (לראות שאין פיזור גדול מידי בתוצאות), ואת שגיאת התקן (סטיית התקן לחלק לשורש ריבועי של מספר המדידות). מובהקות סטטיסטית מתקבלת כאשר שגיאת התקן קטנה מ-0.5. את ההסתברות לקרה ניתן לראות לפי המיקום הטופואקלימי (קו ההפרש הטופואקלימי) ובהתאם לתחנת הבסיס הרלוונטית (לדוח מצורפות טבלאות השכיחות לקרה באזורים השונים).

מכשור

רוב הסקרים הטופואקלימיים בארץ בוצעו בעבר בעזרת מדי טמפ' מינימום אשר סופקו ע"י השירות המטאורולוגי. הסוקר היה מגיע כל בוקר ומבצע רישום של טמפ' המינימום שנמדד באותו הלילה. בשנים האחרונות עם התפתחותם של חיישנים דיגיטליים, אנו משתמשים במדי טמפ' זעירים מסוג הובו (Hobo UA-001-64). המדידה מתבצעת באינטרוואלים של 10 דקות ובחיישן זיכרון ל-362 ימים בקצב איסוף זה. את החיישנים ניתן לרכוש בחברות פרטיות המספקות ציוד מטאורולוגי. ניתן גם להשתמש בחיישנים דיגיטליים מסוג אחר, רק צריך להקפיד תמיד על דיוק הסנסור ועל אופן ההצבה בשטח. את החיישן הדיגיטלי יש להתקין כאמור בגובה 0.5 מטר בתוך סוכה ייעודית.

המיפוי הטופואקלימי

מטרת המיפוי הטופואקלימי הינה לבטא בצורה מרחבית את ההסתברות לקרה. האינטרפולציה בין הנקודות מתבצעת ע"י קווים שווי הפרש טופואקלימי, כאשר לרוב קווי ההפרש הטופואקלימי מקבילים לקווי הגובה הטופוגרפיים. בעבר האינטרפולציה הייתה מתבצעת באופן ידני, ושכבות GIS היו נבנות ע"י ביצוע דיגיטציה. מפות טופואקלימיות כאלה של הגליל המערבי, חבל מנשה והשרון מצויות ברשת משרד החקלאות. לאחרונה פיתחנו שיטה חדשה למיפוי טופואקלימי ממוחשב. ניתן להריץ את המודל במשרד החקלאות (האגף לשימור קרקע או בשל"מ), יש להזין סקר מעודכן, הכולל מיפוי של נקודות המדידה בעזרת GPS, מידע על הסוקרים, וכמובן תוצאות שעברו בקרה ואיבחון סטטיסטי. ברשת המשרד שכבות טופואקלימיות של עמק החולה, הגליל המערבי, חבל מנשה, השרון, השפלה, וחבל הבשור.

חיישן דיגיטלי מסוג Hobo UA-001-64

סוכה ייעודית לחיישן מסוג Hobo:

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.

אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.