שינוי שיטת החישוב בהשקית גינות נוי
אביגיל הלר, ד"ר אלעד שילה (שמ"ט), טליה הורוביץ (שמ"ט), מרק פרל, ענת לוינגרט-איצ'יצ'יי, יוסי בן-שחר וישראל גלון
2016
קביעת מנת ההשקיה על פי מקדמים אקלימיים בהתאם להתאדות מחושבת - על פי פנמן-מונטיס ולא על פי התאדות מגיגית.
תצרוכת המים הישירה של הצמח (טרנספירציה, Transpiration), מותנית במספר גורמים: תנאי האקלים השוררים בגן, מין הצמח והשלב הפיסיולוגי בו הוא נמצא, סוג הקרקע, איכות מי ההשקיה, ועוד. בנוסף, קיימת התאדות מים מפני קרקע חשופים בגן (אבפורציה, Evaporation). סכום תצרוכת המים הישירה של הצמח והתאדות מפני קרקע חשופים מבטאים את תצרוכת המים (נטו) של הצמח בגן (אבפו-טרנספירציה, Evapo-transpiration). מנת המים הכוללת (ברוטו) הניתנת לגן מתחשבת בקבוצות הגנניות השונות שגדלות בו (עצים, שיחים, מטפסים, צמחי כיסוי, צמחים עשבוניים וכולי) וכן גם את יעילות (או אי-יעילות והפסדים) של שיטת ההשקיה, הדחת מלחים ועוד.
כאמור, תנאי האקלים להם חשופים הצמח ופני הקרקע גורמים להתאדות. תנאים אלו כוללים טמפרטורות, מהירות הרוח, קרינה ולחות יחסית. כדי למדוד התאדות באזור מסוים נהוג היה עד כה למדוד התאדות מגיגית חשופה לתנאי מזג האוויר השוררים באזור זה (תמונה 6), ועל פי קורלציה שנקבעה להשקות צמחים מקבוצות גנניות שונות. ההנחה שעמדה בבסיס התאמה זו הינה כי בעוד שמגיגית ההתאדות הינה פיסיקלית בלבד (100%), בצמח קיימים מנגנונים פיסיולוגיים המאפשרים בקרה, שליטה וויסות של ההתאדות, בעיקר דרך פתחי פיוניות המצויים בעלים. לכן, התוצאה היא שדשא מאדה בין 45% ל-55% מהתאדות מגיגית (וכך נקבעו המקדמים 0.45 ו-0.55) ואילו צמחים "חסכני מים" מאדים כ-20% (מקדם 0.2) מאותה כמות המתאדה מגיגית.
בגידולים חקלאים ובחלק מהגנים בארץ בוצעה ההשקיה עד כה בהתאם לתוצאות מדידות יום יומיות מגיגית. לדוגמה: אם באזור עכו נמדדה ביום מסוים בחודש מאי התאדות של 5.5 מ"מ (שווה ערך ל-5.5 ליטר למ"ר או ל-5.5 מ"ק לדונם), דשא באחזקה נמוכה שנמצא באזור זה הושקה לפי מקדם 0.45. כלומר, 2.48 מ"מ עבור ההתאדות שהתרחשה באותו היום (5.5 מ"מ/יום X 0.45 = 2.48 מ"מ/יום = 2.48 ל'/מ"ר = 2.48 מ"ק/דונם). בגנים אחרים בוצעה ההשקיה על פי ממוצעי התאדות חודשית רב-שנתית - כלומר, באזור עכו בו ממוצע ההתאדות לחודש מאי היה 6 מ"מ/יום, ניתנה לגנים בכל יום תוספת השקיה של 2.7 מ"מ.
בשנים האחרונות הולכות ופוחתות התחנות בהן מבוצעת מדידה ידנית של התאדות מגיגית (מגבלות כח אדם, תקציב ואמינות מדידה), ויש מעבר לקביעת ההתאדות באופן מחושב.
תמונה 1: מתחלית פעמונית (Spathodea campanulata) - צמח צרכן מים
תמונה 2: ספרקסיס גדול-פרחים (Sparaxis grandiflora) - צמח צרכן מים
נתוני ההתאדות המחושבים מתקבלים באמצעות מדידת התאדות בתחנות מדידה אוטומטיות (תמונות 7-8) ובחישוב ההתאדות על פי נוסחת חישוב שמקובלת כיום - פנמן-מונטיס (Penman-Monteith). נוסחה זו מחשבת ומשקללת את תרומתם היחסית והשונה של רכיבי האקלים השונים בהתאדות מים מצמח (טרנספירציה) ולא מגיגית חשופה. כתוצאה מההבדלים המתוארים לעיל, בין נתון התאדות מפני הגיגית לבין הערך המחושב לשעות היום בהתאדות מחושבת (פנמן-מונטיס), הערך המתקבל בנתון המחושב, לאותו יום ובאותו אזור אקלימי, נמוך מהנתון המתקבל במדידת התאדות מגיגית. לדוגמה, אם ביום מסוים בחודש מאי נמדדה בתחנת עכו התאדות מגיגית של 6.5 מ"מ, באותו יום התקבלה התאדות מחושבת בשיטת פנמן-מונטיס של 5.5 מ"מ.
אי לכך, מקדמי התאדות מגיגית אינם זהים למקדמי התאדות מחושבת! בכל אחת מהשיטות יש להשתמש בטבלת מקדמים המתייחסת לשיטה שבה משתמשים.
אם ניקח את מקדם ההתאדות המוכר לדשא באחזקה נמוכה (0.45) וננסה ליישם אותו על הנתונים המתקבלים בשיטת פנמן-מונטיס, נשקה למעשה בכמות פחותה מהנדרש (2.48 מ"מ לעומת 2.92 מ"מ שמתקבלת מיישום מקדם 0.45 בנתוני התאדות מגיגית). לכן יש להתאים מחדש את המקדמים המוכרים לנו היום כמקדמי גיגית, למקדמים חדשים המתאימים למדידות שמתקבלות בשיטה המחושבת. כמו כן, יש להתאים מקדמים אלו על פי טיפוסי צמחים שונים (אין מקדם להשקיית דשא שווה למקדם להשקיית עצים) ולתנאים השונים של האזורים השונים (ההתאדות באזור עכו שונה מזו של הערבה). חשוב לזכור כי התוצאה הסופית שתתקבל, בכל אחת מהשיטות, אמורה לתת את אותה המלצה סופית של מנת ההשקיה.
בעבודה משותפת של חזאי משרד החקלאות, שרות שדה בשה"מ, משרד החקלאות, השרות המטאורולוגי ומספר אנשי מקצוע נוספים, בוצעה עבודת המרה של מקדמי התאדות מגיגית למקדמי התאדות מחושבת בשיטת פנמן-מונטיס. המרה זו בוצעה בשלב זה ב-20 תחנות בהן קיימים נתונים רב-שנתיים הן של התאדות מגיגית והן של התאדות מחושבת. התוצאה היא סדרת טבלאות המאפשרת בכל חודש לחשב את ההשקיה הנדרשת לקבוצה גננית מסוימת בחודש מסוים, על פי נתוני התאדות מחושבת.
חברי הוועדה: יוני גל ז"ל (מרכז), מרק פרל, אשר אייזנקוט, ענת לוינגרט-איצ'יצ'י, מוטי פרס, טליה הורוביץ, ד"ר אלעד שילה, אמנון עמיר, משה מירון ושבתאי כהן.
תמונה 3: קליסטמון מין לא ידוע (Callistemon sp.) - צמח חסכן במים
תמונה 4: מלפורה כתומה (Malephora crocea) - צמח חסכן במים
יש לציין כי מקדמים על פי התאדות מחושבת בד"כ שווים או גבוהים מאלו של התאדות גיגית נמדדת, אך מכפלת המקדמים וההתאדות בכל אחת מהשיטות תתבטא במנת השקיה דומה עד זהה, בשתי השיטות. אי לכך, יש צורך להשתמש בטבלת מקדמי ההשקיה הספציפית לקבוצה גננית מסוימת על פי שיטת החישוב והנתונים המצויים (כלומר, אם משתמשים בנתוני התאדות מחושבת, יש להשתמש בטבלת מקדמים עבור התאדות מחושבת ולא באלו עבור התאדות גיגית, וההיפך).
מכיוון שיש נתוני המרה רק ל-20 תחנות מתוך 66 תחנות קיימות, נתונים מתחנות אחרות יחושבו בהתאם לתחנות ייחוס שיש עבורן מקדמי המרה, כמפורט בנספח ד'.
נתוני התאדות מחושבת לאזורי הארץ השונים ניתן למצוא באתר משרד החקלאות, תת תפריט: מטאורולוגיה חקלאית. כתובת האתר: http://www.meteo.co.il/. בתפריט (בצדו הימני של המסך) בוחרים 'טבלה דינמית' ולאחר מכן 'סיכום יומי לחקלאים' (תחנות מדידה של משרד החקלאות) או 'התאדות מחושבת שמ"ט' (מתחנות השרות המטאורולוגי). מופיעה טבלה עם נתוני כל התחנות בארץ (ממוצע ל-24 שעות). מקליקים על התחנה הרצויה. נתוני ההתאדות המחושבת מופיעים בעמודה שכותרתה - ET.
דוגמה לחישוב מנת השקיה של דשא באחזקה נמוכה בשתי השיטות
אם ניקח לדוגמה התאדות בחודש מאי ונחשב את תצרוכת המים הנדרשת לדשא באחזקה נמוכה באזורים שונים בארץ, נגלה כי בשתי השיטות מתקבלת תצרוכת דומה (טבלה 1): בחוות עדן תצרוכת המים המתקבלת מגיגית היא 4.01 מ"מ ואילו תצרוכת המים המחושבת היא 4.22 מ"מ, באילון המספרים הם 2.7 ו-2.81 בהתאמה, באבני איתן 3.51 ו-3.42, בבית דגן 2.93 ו-2.96 ואילו בחוות הבשור 3.12 ו-3.14 בהתאמה.
תמונה 5: בדיקת מערכת השקיה
טבלה 1: חישוב תצרוכת מים של דשא באחזקה נמוכה בחודש מאי, בהתאם להתאדות מגיגית והתאדות מחושבת (פנמן-מונטיס), בהתאם למקדם שהותאם/הומר
| שם התחנה | התאדות יומית מגיגית בחודש מאי (מ"מ/יום) | תצרוכת המים היומית המתקבלת ע"י הכפלת מקדם 0.45 (דשא באחזקה נמוכה) בהתאדות מגיגית (מ"מ/יום) | התאדות יומית מחושבת חודש מאי (מ"מ/יום) | מקדם לפי טבלה 2 (מותאם לפנמן-מונטיס) לחודש מאי בדשא | תצרוכת המים היומית המתקבלת ע"י הכפלת מקדם מותאם (דשא באחזקה נמוכה) בהתאדות מחושבת (מ"מ/יום) |
|---|---|---|---|---|---|
| חוות עדן (אזור בית שאן) | 9.1 | 4.01 | 6.7 | 0.63 | 4.22 |
| אילון | 6 | 2.7 | 5.1 | 0.55 | 2.81 |
| אבני איתן | 7.8 | 3.51 | 6.1 | 0.56 | 3.42 |
| בית דגן | 6.5 | 2.93 | 5.2 | 0.57 | 2.96 |
| חוות הבשור | 7.1 | 3.12 | 5.5 | 0.57 | 3.14 |
לסיכום
נתוני התאדות מגיגית מתקבלים באזורים בהם קיימים ענפי צומח חקלאיים, וניתן להשתמש בנתוני התאדות אלו גם להשקיית קבוצות גנניות. אולם, עם התמעטות מדידות התאדות מגיגית (מגבלות כח אדם ותקציב) מחד, ועם העלייה בזמינות נתוני התאדות מחושבת מתחנות מטאורולוגיות אוטומטיות המאפשרות כיסוי ארצי רחב יותר (גם באזורים ללא פעילות חקלאית אך עם פעילות גננית), יש אפשרות לחישוב תצרוכת השקיה באמצעות נתוני התאדות מחושבת (על פי פנמן-מונטיס).
בעבודה שנעשתה לאחרונה על ידי השרות המטאורולוגי ומשרד החקלאות בוצעה המרה של מקדמי התאדות מגיגית למקדמי התאדות מחושבת לקבוצות הגנניות השונות (דשא, עצים ושיחים, עונתיים וורדים). נמצא כי בשתי השיטות ניתן לקבל נתוני תצרוכת מים דומה, אך חשוב מאד לזכור כי יש להשתמש במקדם הרלבנטי לשיטת מדידת ההתאדות: אם משתמשים בנתוני גיגית יש להכפילם במקדמי התאדות מגיגית, וכאשר משתמשים בנתוני התאדות מחושבת, יש להכפילם במקדמי התאדות מחושבת (המקדמים אינם זהים בשתי השיטות). התוצאה הסופית של מנת מים יומית להשקיה - דומה מאד בשתי השיטות.
תמונה 6: גיגית סוג A, למדידת התאדות | תמונות 7-8: תחנת מדידה אוטומטית, המשמשת כלי לחישוב ההתאדות
נספח א': התאדות חודשית ממוצעת (מחושבת בשיטת פנמן-מונטיס) בתחנות השונות, על פי חלוקה אזורית
הנתונים המוצגים בטבלה הן תחנות הבסיס בהן הושוו נתוני ההתאדות מגיגית עם ההתאדות מחושבת (על פי נתוני עשר שנות המיצוע 2000-2009).
57 תחנות
| אזור | תחנה | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גליל מערבי | אילון | 1.7 | 2.1 | 3.1 | 4.1 | 5.1 | 5.7 | 5.6 | 5.2 | 4.6 | 3.5 | 2.5 | 1.7 |
| גליל מערבי | עכו | 2.1 | 2.5 | 3.4 | 4.3 | 5.0 | 5.5 | 5.6 | 5.4 | 4.8 | 3.6 | 2.7 | 2.1 |
| גליל מערבי | אשחר | 2.2 | 2.5 | 3.8 | 4.6 | 5.9 | 6.4 | 6.3 | 5.9 | 5.4 | 4.4 | 3.3 | 2.3 |
| גליל מערבי | אפק | 2.0 | 2.3 | 3.2 | 4.3 | 5.1 | 5.6 | 5.7 | 5.3 | 4.6 | 3.4 | 2.5 | 1.9 |
| כרמל | טכניון | 1.5 | 2.0 | 3.0 | 3.8 | 4.8 | 5.5 | 5.8 | 5.1 | 4.3 | 3.0 | 2.2 | 1.5 |
| כרמל | חיפה אונ . | 2.0 | 2.4 | 3.5 | 4.4 | 5.2 | 5.4 | 5.4 | 4.8 | 4.3 | 3.7 | 3.1 | 2.2 |
| מישור החוף | עין כרמל | 2.3 | 2.5 | 3.3 | 4.2 | 5.0 | 5.5 | 5.6 | 5.2 | 4.5 | 3.4 | 3.0 | 2.3 |
| מישור החוף | חדרה | 2.3 | 2.7 | 3.3 | 4.3 | 4.8 | 5.2 | 5.5 | 5.3 | 4.9 | 3.9 | 3.4 | 2.5 |
| מישור החוף | תל מונד | 1.6 | 2.1 | 2.9 | 3.9 | 4.8 | 5.5 | 5.6 | 5.1 | 4.2 | 3.0 | 2.1 | 1.6 |
| מישור החוף | תל אביב | 2.2 | 2.6 | 3.3 | 4.2 | 4.9 | 5.4 | 5.7 | 5.4 | 4.9 | 3.7 | 3.0 | 2.3 |
| מישור החוף | בית דגן | 1.8 | 2.3 | 3.2 | 4.2 | 5.2 | 5.8 | 5.9 | 5.5 | 4.7 | 3.4 | 2.5 | 1.8 |
| מישור החוף | אשדוד | 2.1 | 2.4 | 3.3 | 4.0 | 4.8 | 5.4 | 5.7 | 5.3 | 4.7 | 3.5 | 2.7 | 2.2 |
| מישור החוף | חפץ חיים | 1.9 | 2.2 | 3.2 | 4.4 | 5.4 | 6.0 | 6.1 | 5.6 | 4.9 | 3.7 | 2.7 | 2.0 |
| מישור החוף | נגבה | 2.0 | 2.3 | 3.3 | 4.4 | 5.4 | 6.0 | 6.1 | 5.7 | 4.9 | 3.6 | 2.7 | 2.1 |
| מישור החוף | דורות | 1.9 | 2.4 | 3.3 | 4.6 | 5.4 | 6.0 | 6.1 | 5.7 | 4.8 | 3.5 | 2.6 | 2.0 |
| מישור החוף | חוות הבשור | 2.1 | 2.6 | 3.5 | 4.7 | 5.5 | 6.0 | 6.1 | 5.6 | 4.7 | 3.4 | 2.7 | 2.1 |
| גליל עליון | חוות מתתיהו | 1.5 | 1.9 | 3.0 | 4.0 | 5.4 | 6.4 | 6.4 | 5.8 | 4.7 | 3.3 | 2.1 | 1.4 |
| גליל עליון | הר כנען | 1.6 | 2.0 | 3.2 | 4.4 | 6.0 | 7.3 | 7.2 | 6.4 | 5.1 | 3.8 | 2.6 | 1.8 |
| רמת הגולן | חוות פיכמן | 1.3 | 1.7 | 2.8 | 3.8 | 5.3 | 6.5 | 6.7 | 6.2 | 5.0 | 3.6 | 2.2 | 1.3 |
| רמת הגולן | אבני איתן | 1.9 | 2.3 | 3.5 | 4.6 | 6.1 | 7.1 | 7.2 | 6.5 | 5.5 | 4.1 | 3.0 | 2.1 |
| גליל תחתון | דיר חנא | 1.8 | 2.2 | 3.3 | 4.5 | 5.7 | 6.3 | 6.5 | 6.0 | 5.0 | 3.6 | 2.8 | 2.0 |
| גליל תחתון | תבור | 1.6 | 2.0 | 3.0 | 4.4 | 5.7 | 6.4 | 6.6 | 6.0 | 5.0 | 3.6 | 2.5 | 1.7 |
| עמק יזרעאל | נוה יער | 1.6 | 2.1 | 3.2 | 4.3 | 5.4 | 6.1 | 6.3 | 5.7 | 4.8 | 3.5 | 2.5 | 1.7 |
| עמק יזרעאל | ניר העמק | 1.7 | 2.1 | 3.0 | 4.3 | 5.6 | 6.4 | 6.7 | 6.1 | 5.2 | 3.8 | 2.6 | 1.8 |
| הרי המרכז | עין השופט | 1.8 | 2.1 | 3.2 | 4.4 | 5.3 | 5.7 | 5.9 | 5.4 | 4.9 | 3.8 | 3.0 | 2.1 |
| הרי המרכז | קרני שומרון | 1.8 | 2.2 | 3.3 | 4.3 | 5.4 | 6.1 | 6.4 | 5.6 | 4.7 | 3.4 | 2.5 | 1.8 |
| הרי המרכז | איתמ ר | 1.8 | 2.1 | 3.4 | 4.9 | 6.4 | 7.3 | 7.4 | 6.6 | 5.5 | 4.1 | 2.8 | 2.0 |
| הרי המרכז | אריאל | 2.2 | 2.6 | 3.8 | 5.0 | 6.0 | 6.7 | 6.9 | 6.0 | 5.1 | 4.0 | 3.1 | 2.3 |
| הרי המרכז | חרשה | 2.2 | 2.5 | 3.6 | 4.9 | 5.8 | 6.4 | 6.5 | 5.8 | 5.0 | 3.9 | 3.1 | 2.2 |
| הרי המרכז | צובה | 1.8 | 2.2 | 3.3 | 4.4 | 5.6 | 6.2 | 6.4 | 5.8 | 4.8 | 3.5 | 2.6 | 1.9 |
| הרי המרכז | ירושלים | 1.7 | 2.2 | 3.3 | 4.6 | 5.9 | 6.8 | 6.9 | 6.1 | 5.0 | 3.6 | 2.5 | 1.8 |
| הרי המרכז | מעלה אדומים | 1.6 | 2.2 | 3.4 | 4.9 | 6.3 | 7.5 | 7.7 | 6.7 | 5.3 | 3.7 | 2.3 | 1.5 |
| הרי המרכז | ראש צורים | 1.8 | 2.2 | 3.4 | 4.7 | 5.8 | 6.4 | 6.6 | 5.8 | 4.8 | 3.6 | 2.7 | 1.9 |
| שפלה | נתיב הל"ה | 1.8 | 2.1 | 3.1 | 4.2 | 5.3 | 6.0 | 6.1 | 5.6 | 4.5 | 3.4 | 2.4 | 1.9 |
| נגב צפוני | גילת | 1.9 | 2.5 | 3.5 | 4.8 | 5.7 | 6.4 | 6.5 | 5.8 | 4.9 | 3.6 | 2.6 | 2.0 |
| נגב צפוני | באר שבע | 1.9 | 2.4 | 3.5 | 4.9 | 5.9 | 6.7 | 6.7 | 6.1 | 5.1 | 3.7 | 2.6 | 1.9 |
| נגב צפוני | שני | 2.0 | 2.4 | 3.8 | 5.2 | 6.6 | 7.3 | 7.5 | 6.7 | 5.7 | 4.3 | 3.1 | 2.1 |
| נגב | ערד | 2.3 | 2.6 | 4.0 | 5.3 | 6.5 | 7.5 | 7.5 | 6.9 | 5.6 | 4.1 | 3.1 | 2.4 |
| נגב | משש | 2.1 | 2.8 | 3.9 | 5.3 | 6.3 | 7.0 | 7.1 | 6.4 | 5.3 | 3.8 | 2.8 | 2.2 |
| נגב | רמת נגב | 1.9 | 2.6 | 3.7 | 4.9 | 6.0 | 6.7 | 6.8 | 6.1 | 5.1 | 3.6 | 2.5 | 1.8 |
| נגב | שדה בוקר | 1.8 | 2.6 | 3.7 | 5.1 | 6.2 | 6.9 | 7.0 | 6.4 | 5.2 | 3.7 | 2.5 | 1.8 |
| נגב | מצפה רמון | 2.2 | 2.9 | 4.0 | 5.6 | 6.9 | 7.9 | 8.0 | 7.1 | 5.7 | 4.1 | 3.0 | 2.3 |
| נגב | נאות סמדר | 2.0 | 2.9 | 4.3 | 5.7 | 6.6 | 7.5 | 7.5 | 6.8 | 5.4 | 3.8 | 2.8 | 2.0 |
| עמק החולה | כפר בלום | 1.4 | 2.0 | 3.2 | 4.2 | 5.8 | 6.8 | 6.7 | 6.2 | 5.2 | 3.5 | 2.1 | 1.3 |
| סובב כנרת | בטיחה | 1.8 | 2.1 | 3.2 | 4.5 | 6.2 | 7.0 | 7.1 | 6.5 | 5.4 | 3.8 | 2.6 | 1.8 |
| סובב כנרת | צמח | 1.5 | 2.0 | 2.9 | 4.3 | 5.8 | 6.8 | 7.2 | 6.5 | 5.2 | 3.5 | 2.4 | 1.5 |
| ס ובב כנרת | יבנאל | 1.6 | 2.2 | 3.1 | 4.6 | 6.4 | 7.7 | 8.1 | 7.4 | 6.0 | 3.9 | 2.6 | 1.6 |
| שקע הירדן | חוות עדן | 1.7 | 2.2 | 3.5 | 5.0 | 6.7 | 7.7 | 7.9 | 7.3 | 6.1 | 4.4 | 2.7 | 1.7 |
| שקע הירדן | מעלה גלבוע | 2.0 | 2.5 | 3.5 | 5.0 | 6.3 | 7.6 | 7.8 | 7.0 | 5.7 | 4.5 | 2.9 | 2.1 |
| שקע הירדן | גלגל | 1.5 | 2.1 | 3.4 | 4.6 | 6.0 | 6.8 | 7.1 | 6.5 | 5.2 | 3.5 | 2.3 | 1.6 |
| שקע הירדן | בית הערבה | 2.9 | 3.6 | 5.0 | 6.9 | 8.2 | 9.4 | 9.4 | 8.5 | 6.8 | 5.3 | 4.1 | 3.0 |
| שקע הירדן | מצוקי דרגות | 2.6 | 3.2 | 4.7 | 5.9 | 7.4 | 8.4 | 8.5 | 7.7 | 6.5 | 4.7 | 3.6 | 2.6 |
| שקע הירדן | סדום | 3.3 | 4.0 | 5.3 | 7.0 | 8.5 | 9.4 | 9.6 | 8.9 | 7.6 | 5.6 | 4.2 | 3.0 |
| ערבה | חצבה | 2.5 | 3.3 | 4.8 | 6.3 | 8.0 | 9.3 | 9.3 | 8.7 | 6.9 | 4.8 | 3.3 | 2.4 |
| ערבה | פארן | 2.3 | 3.2 | 4.6 | 5.9 | 7.2 | 7.9 | 7.8 | 7.3 | 5.9 | 4.2 | 3.0 | 2.3 |
| ערבה | יטבתה | 2.6 | 3.3 | 4.8 | 6.3 | 7.7 | 8.5 | 8.3 | 7.9 | 6.5 | 4.7 | 3.6 | 2.6 |
| ערבה | אילת | 3.9 | 4.2 | 6.1 | 7.6 | 9.4 | 10.9 | 10.4 | 10.2 | 8.9 | 6.7 | 5.2 | 3.8 |
נספח ב'+ג': טבלאות המרה למקדמים בשיטת פנמן-מונטיס לגידולים שונים
טבלאות המרה למקדמים בשיטת פנמן-מונטיס לגידולים שונים, על פי מקדמים בהתאם לכללי רשות המים והביוב (טבלאות 3-5), ולפי מידת חסכנות המים של הצמחים ורמת ההשקיה (טבלאות 6-16). הטבלה שלהלן מרכזת את כל הקבוצות הגנניות במקום אחד, לנוחות ההשוואה בין קבוצות.
מקדמי המרה מותאמים לשיטת פנמן-מונטיס, עבור קבוצות גנניות שונות, בהתאם למקדמים על פי מקדם ההתאדות מגיגית שממנו הומרו (מצוין בסוגריים ליד כל קטגוריה). מקדמים אלה מוכפלים בהתאדות היומית המחושבת (פנמן-מונטיס) כדי לקבל את תצרוכת המים היומית של הקבוצה הגננית.
| קבוצה גננית (מקדם מגיגית מקורי) | חוות מתתיהו | עכו | נווה יער | גילת | ראש צורים | יטבתה | אילון | כפר בלום | צמח | חוות עדן | חפץ חיים | בית דגן | אבני איתן | רמת נגב | חוות הבשור | נתיב הל"ה | הר תבור | עין השופט | פארן | חצבה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| דשא באחזקה נמוכה (מקדם מגיגית 0.45) | 0.60 | 0.60 | 0.55 | 0.65 | 0.50 | 0.75 | 0.55 | 0.65 | 0.65 | 0.65 | 0.55 | 0.60 | 0.55 | 0.65 | 0.60 | 0.55 | 0.60 | 0.65 | 0.70 | 0.65 |
| פרחים וורדים (מקדם מגיגית 0.55) | 0.50 | 0.75 | 0.70 | 0.80 | 0.65 | 0.95 | 0.65 | 0.75 | 0.80 | 0.80 | 0.70 | 0.75 | 0.70 | 0.80 | 0.75 | 0.55 | 0.55 | 0.80 | 0.90 | 0.77 |
| עצים ושיחים (מקדם מגיגית 0.3) | 0.40 | 0.40 | 0.40 | 0.45 | 0.35 | 0.50 | 0.35 | 0.45 | 0.45 | 0.45 | 0.40 | 0.40 | 0.40 | 0.45 | 0.40 | 0.40 | 0.40 | 0.45 | 0.50 | 0.40 |
| צמחים חסכניים במים - דירוג 0 (מקדם מגיגית 0.05) | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.08 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.07 | 0.08 | 0.07 |
| צמחים חסכניים במים - דירוג 1 (מקדם מגיגית 0.10) | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.20 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.15 | 0.20 | 0.15 |
| צמחים חסכניים במים - דירוג 1 (מקדם מגיגית 0.15) | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.25 | 0.20 | 0.25 | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.25 | 0.20 | 0.20 | 0.20 | 0.25 | 0.25 | 0.20 |
| צמחים חסכניים במים - דירוג 2 (מקדם מגיגית 0.20) | 0.30 | 0.30 | 0.30 | 0.30 | 0.25 | 0.35 | 0.25 | 0.30 | 0.30 | 0.30 | 0.25 | 0.25 | 0.25 | 0.30 | 0.25 | 0.25 | 0.25 | 0.30 | 0.35 | 0.30 |
| עצים, שיחים ומטפסי כיסוי בהשקיה מועטת (מקדם מגיגית 0.25) | 0.35 | 0.35 | 0.30 | 0.40 | 0.30 | 0.45 | 0.30 | 0.35 | 0.35 | 0.35 | 0.30 | 0.35 | 0.30 | 0.40 | 0.35 | 0.30 | 0.35 | 0.40 | 0.40 | 0.35 |
| עצים, שיחים ומטפסי כיסוי בהשקיה בינונית-גבוהה (מקדם מגיגית 0.35) | 0.50 | 0.45 | 0.45 | 0.50 | 0.40 | 0.60 | 0.40 | 0.50 | 0.50 | 0.50 | 0.45 | 0.45 | 0.45 | 0.55 | 0.45 | 0.45 | 0.45 | 0.50 | 0.60 | 0.50 |
| עצים, שיחים ומטפסי כיסוי בהשקיה גבוהה (מקדם מגיגית 0.40) | 0.55 | 0.55 | 0.50 | 0.60 | 0.45 | 0.70 | 0.50 | 0.55 | 0.60 | 0.60 | 0.50 | 0.55 | 0.50 | 0.60 | 0.55 | 0.50 | 0.50 | 0.60 | 0.65 | 0.60 |
| צמחים עשבוניים, שיחים בעלי צריכת מים גבוהה מאד (מקדם מגיגית 0.50) | 0.65 | 0.65 | 0.65 | 0.75 | 0.55 | 0.85 | 0.60 | 0.70 | 0.70 | 0.70 | 0.60 | 0.65 | 0.65 | 0.75 | 0.65 | 0.65 | 0.65 | 0.75 | 0.80 | 0.70 |
| דשא, ורדים, שיחים ועשבוניים בהשקיה בינונית עד גבוהה (מקדם מגיגית 0.60) | 0.80 | 0.80 | 0.75 | 0.90 | 0.70 | 1 | 0.70 | 0.85 | 0.85 | 0.85 | 0.75 | 0.80 | 0.75 | 0.90 | 0.80 | 0.75 | 0.75 | 0.90 | 0.95 | 0.85 |
| דשא, ורדים, שיחים ועשבוניים בהשקיה בינונית עד גבוהה, קבוצות ייחודיות כגון שרכים באחזקה נמוכה (מקדם מגיגית 0.65) | 0.85 | 0.85 | 0.80 | 0.95 | 0.75 | 1.10 | 0.80 | 0.90 | 0.90 | 0.95 | 0.80 | 0.85 | 0.80 | 0.95 | 0.85 | 0.85 | 0.85 | 0.95 | 1 | 0.90 |
| דשא וורדים באחזקה גבוהה מאד, דשא במצעים, צמחים במיכלים קטנים ובאדניות, קבוצות ייחודיות כגון שרכים ועוד (מקדם מגיגית 0.70) | 0.95 | 0.95 | 0.85 | 1.05 | 0.80 | 1.20 | 0.85 | 1 | 1 | 1 | 0.85 | 0.95 | 0.90 | 1.05 | 0.95 | 0.90 | 0.90 | 1 | 1.10 | 1 |
נספח ד': תחנות הייחוס
גנים שאינם נמצאים בגבולות הגזרות של תחנות הייחוס יכולים להתאים להתאמים עצמם בהתאם לתחנות מטאורולוגיות ממוחשבות הנמצאות בגבולות הגזרה של תחנות הייחוס. מומלץ להתבונן במספר תחנות קרובות ולא להתבסס על נתוני תחנה אחת בלבד, במידה ויש תקלה באחת התחנות.
| תחנת ייחוס | גבולות גזרה של תחנת הייחוס על פי נתוני חודשי הקיץ | תחנות מטאורולוגיות ממוחשבות בגבולות הגזרה |
|---|---|---|
| עכו | מישור החוף הצפוני והמרכזי (עד דרומית לכרמל) - במזרח - עד גובה 200-300 מ' | זכרון יעקב, אפק, שבי ציון קורן |
| בית דגן | מישור החוף המרכזי והדרומי - עד רצועת עזה ובמערב עזה וצומת גבעתי בעתי - במזרח | מאור, בית גמליאל, עזריקם, תל-מונד |
| חפץ חיים, נתיב הל"ה | שפלה - מנתב"ג עד שדרות במערב. משדרות עד קומה בדרום. במזרח - עד גובה 300-400 מ'. | לכיש, גימזו, נחשון, (שערי תקווה), רבדים, נגבה |
| גילת | משדרות/צומת בית קמה בצפון עד צאלים (עד נחל הבשור ממערב). במזרח עד מזרחית לבאר שבע. | דורות, באר שבע |
| חוות הבשור | נגב דרום-מערבי, חבל הבשור כולל החלוציות | חלוצה, נירים |
| רמת נגב | רמת נגב כולל שדה בוקר מזרח-מערב ובצפון-מזרח עד בקעת ערד (גובה 500 מ'). | רביבים |
| אילון | גליל מערבי (מגובה 300 מ') ועד גוש הרי מירון במזרח ועד צומת המוביל בדרום. | (צוריאל) גורן |
| כפר בלום | עמק החולה עד גובה 200 מ' בדרום (צומת עמיעד). | כפר גלעדי, (אילת השחר) |
| נוה יער | עמק יזרעאל מקרית טבעון עד עפולה, בדרום כולל רמות מנשה. | איכסל, גלעד (אבן יצחק), אלונים, עפולה-ניר העמק |
| תבור (כדורי) | גליל תחתון מזרחי (כפר תבור, לביא) עד עין דור (כביש 65) | יבנאל |
| צמח | סובב כנרת, עמק הירדן (עד מנחמיה), בקעת יבנאל | — |
| חוות עדן | עמק בית שאן, עמק חרוד, עמק הירדן עד ים המלח (מרחביה) | תל יוסף |
| ראש צורים | גב ההר המרכזי עד דרום הרי חברון | שני |
| אבני איתן | דרום רמת הגולן | גמלא |
| יטבתה | ערבה | — |
* תחנות שהגזרה שלהן לא ברורה: חוות מתתיהו, חוות פיכמן.
האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.
על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.
אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו, ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.
עריכה לשונית: עדי סלוניקו; עיצוב גרפי ועיבוד להדפסה: לובה קמנצקי
הוצל"א שה"מ, המחי להמחשה, 2016 - תשע"ו